מאת: עו"ד איליה וייסברג
לפסק הדין בעניין ו' ואח נ' האפוטרופוס הכללי
מנוח שטרם פטירתו העביר במתנה לשניים מתוך ארבעת ילדיו את הנכס היחיד שהיה בבעלותו, דירת מגוריו, שינה את דעתו בצוואה שערך לאחר מכן, וביקש שהנכס יחולק בין כל ילדיו בחלקים שווים. סיפור על סכסוך משפחתי.
מעשה בארבעה אחים אשר אביהם הלך לבית עולמו בשלהי 2010. מיד עם מות האב, הגישו שניים מהאחים בקשה לקבלת צו ירושה לאביהם המנוח. שני האחים הנותרים מיהרו להתנגד לבקשה משום שלטענתם אביהם הותיר אחריו צוואה ולפיה יש לחלק את דירתו שווה בשווה בין ילדיו, אלא שאז התגלה שהסיפור מורכב עוד יותר הואיל וטרם פטירתו, בשנת 2008, ערך האב עסקת מתנה עם שניים מילדיו לפיה הוא העביר להם את הנכס היחידי שבבעלותו ומייד לאחר מכן התחרט וביקש לבטל את המתנה.
כחודש לאחר החתימה על הסכם המתנה, מיהר האב לפתוח בהליכים כנגד ילדיו מתוך כוונה לבטל את ההסכם ולהשיב לו את הבעלות בדירתו. במקביל, כתב האב צוואה ובה הוא הורה כי דירת המגורים תחולק בין כל ילדיו בחלקים שווים.
בטרם הסתיימו ההליכים המשפטיים, נפטר האב, ואילו שני ילדים האחרים, נכנסו בנעליו וניהלו את התביעה לביטול המתנה במקומו. בתביעה, שעברה שלוש ערכאות, נקבע לבסוף כי עסקת המתנה עומדת בתוקפה וכי יש לרשום את הבעלות בנכס על שם הילדים אשר זכו לאותה מתנה על פי ההסכם.
בדיון בהתנגדות שהועבר לבית המשפט לענייני משפחה בחיפה על ידי הרשם לענייני ירושה, טענו המבקשים כי הצוואה של אביהם נכתבה לאחר שבית המשפט פסק כבר כי הינם זכאים להירשם כבעלי הזכויות בנכס שכביכול ציווה האב בצוואתו. הם הוסיפו כי הצוואה מתייחסת לנכס אחד ויחיד, אותה דירת מגורים שהוענקה להם במתנה על ידי אביהם. לפיכך, לאחר שנקבע כי הזכויות בדירה ניתנו להם בדין, הרי שלמנוח אין עוד זכויות בנכס, וצוואתו נעדרת כל תוקף.
לעומתם, טענו המתנגדים, כי יש לקיים את רצונו של המנוח על פי צוואתו, אל אף שעל פי תוכנה היא אינה ניתנת לביצוע.
"אין אדם יכול להוריש אלא את מה שיש לו"
השופטת שלי אייזנברג חזרה על הקביעה של הערכאות הקודמות: המנוח העביר למבקשים את דירת מגוריו במתנה ולכן אין לו עוד זכויות בה.
מאחר שהצוואה כוללת הוראה אחת בלבד, שכאמור, מצווה נכס שאינו מצוי בבעלות המוריש, הרי שביצועה אינו אפשרי עוד, קבעה השופטת.
על אף שבית המשפט רואה את כיבוד רצונו של המת כערך עליון, לא ניתן להתעלם מתוכנה הבלתי ניתן לביצוע של הצוואה, סיכמה השופטת ודחתה את הבקשה.
כל צד יישא בהוצאותיו.
פרשנות: צוואה או מתנה?
נסיבותיו המיוחדות של פסק הדין וריבוי המקרים המגיעים לפתחו של ביהמ"ש בסוגיות מעין אלו מדגישים את הצורך בביצוע אבחנה בין מתנה לצוואה.
בעוד שמתנה היא עסקה הדדית, הכוללת בחובה התחייבות של שני צדדים שעודם בחיים (ובין היתר מתנה שעניינה מקרקעין מחויבת בדיווח לרשויות השונות) וקשה מאד לביטול, צוואה היא אינה עסקה כלל ולמעשה היא מסמך חד צדדי התלוי ברצונו של המוריש בלבד ואשר יכנס לתוקף רק עם מותו של המוריש.
לפיכך, על המתכוונים להעניק מתנה, במיוחד למי שיזכו ביום מן הימים למעמד של יורשים על פי דין, לכלכל היטב את צעדיהם ולהחליט באיזה אופן הם מעוניינים להעביר את רכושם ומתי, האם בשעת מותם או כבר בחייהם.
לפסק הדין בעניין ו' ואח נ' האפוטרופוס הכללי
• הכותב הינו עו"ד העוסק בתחום דיני המשפחה.
• המידע המוצג במאמר זה הנו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
למדור: דיני משפחה
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
www.psakdin.co.il
המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
פרסומת - תוכן מקודם
פסקדין הוא אתר תוכן משפטי ופלטפורמה המספקת שירותי שיווק דיגיטלי למשרדי עורכי דין,
בהכנת הכתבה לקח חלק צוות העורכים של פסקדין.